אבחון לקויות למידה

למה צריך אבחון?

אבחון דידקטי ניתן לתלמידים, החל מכיתה ב' ולסטודנטים באוניברסיטאות ומכללות בכל הגילאים שחווים קושי בלימודים.

 

אבחונים דידקטיים

מה מטרותיו של האבחון הדידקטי?

אבחון דידקטי ניתן לתלמידים, החל מכיתה ב' ולסטודנטים באוניברסיטאות ומכללות בכל הגילאים.

האבחון הדידקטי בודק תפקודים לימודיים כגון:

 קריאה, כתיבה, חשיבה והבנת הנקרא, כמו כן נבדקים תפקודים קוגניטיביים כמו: זיכרון, קשב ותחומים נוספים המשפיעים על התפקודים הלימודיים של התלמיד/סטודנט.

 בנוסף לכך, האבחון בודק  האם יכולותיו הלימודיות של הלומד הן תואמות גיל.

מהלך האבחון:

אבחון דידקטי נמשך בין 4-6 שעות (בדרך כלל מפוצל לשני מפגשים) כאשר בסיומו מופק דוח נתונים וממצאים המוסברים להורים או לסטודנט עצמו וניתנות המלצות ותכניות עבודה להמשך טיפול.

הערה: יש להבחין בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכודידקטי אשר בוחן קשיים רגשיים והתנהגותיים. 

        במידה והקושי בלמידה אינו עולה רק מתכנים לימודיים כגון, מוסחות שאינה עקב בעיות קשב וריכוז, קשיים רגשיים, חרדת מבחנים וכדומה ,יופנו הנבדקים לאבחון נוסף.

        כאשר עולים קשיים רגשיים או התנהגותיים במהלך האבחון, תינתן המלצה לגשת לאבחון פסיכולוגי.

        היה  ויעלה חשד לקושי בקשב וריכוז, יופנה הנבדק עם המלצות לאבחון קשב וריכוז אצל נוירולוג המתמחה בתחום זה ורשאי לתת אבחנה של לקות בקשב וריכוז.

אבחון פסיכודידקטי

מה מטרותיו של האבחון הפסיכודידקטי?

אִבְחוּן פְּסִיכוֹדִידַקְטִי הוא תהליך אבחנתי הבוחן את מקורם של קשיים בתחום הלמידה ואת הקשר שלהם למצב הפסיכולוגי של התלמיד. בהתאם לכך, האבחון הפסיכודידקטי משלב שני סוגי אבחון שוניםאבחון דידקטי, שתפקידו לאתר ולסווג לקויות למידה אצל הנבדק, ואבחון פסיכולוגי, שתפקידו להעריך את היכולות הקוגניטיביות לצד הקשיים ולאתר את הקשיים הרגשיים והנפשיים אצל הנבדק. לכן הוא נקרא גם אבחון משולב.

מרכיבי האבחון

מטרת האבחון היא להעריך את תפקודי הלמידה ואת התפקודים השכלייםהקוגניטיביים הפועלים בבסיס הלמידה תוך התייחסות ליכולות ולקשיים בתחום האישיותי, הרגשי, ההתנהגותי והחברתי. כלומר, האבחון הפסיכודידקטי משלב בדיקת תפקודם של היבטים שונים משני התחומים – התחום הדידקטי והתחום הפסיכולוגי (קוגניטיבי ונפשי) ואת הקשרים ביניהם.

הפניה לאבחון

ההפניה לאבחון פסיכודידקטי נעשית במקרים בהם התלמיד נתקל בקשיים שונים ונרחבים או במידה שהכשלים בלמידה חמורים במיוחד. תהליך האבחון נערך כדי לאמת או לשלול את החשד למקור הקשיים.

סיבות אפשריות לפניה לאבחון פסיכודידקטי:

  • במידה ומעורבים גורמים רגשיים בולטים בקשיים של התלמיד, יש מקום לערוך הערכה פסיכודידקטית משום שזו מתייחסת גם לתחום הרגשי.
  • במידה וקיימת שאלה לגבי יכולת ההבנה או האינטליגנציה של הילד, מומלץ לערוך הערכה פסיכודידקטית, משום שבזו בודקים את האינטליגנציה.
  • במידה וישנה שאלה לגבי המסגרת החינוכית המומלצת, ניתן להיעזר באבחון פסיכודידקטי כדי לענות על כך.
  • במידה ולא ניתן לבצע אבחון דידקטי בשל צורך להתאים בצורה משמעותית את הבחינה (למשל כשיש צורך לשינוי מהות המבחן או לבצע מבחן בעל-פה), יש לערוך אבחון פסיכודידקטי.

אבחון רגשי

מה מטרותיו של האבחון הרגשי?

אבחון רגשי בודק את יכולתו הקוגניטיבית הכללית של מי שנבדק בו, כולל את תפקודו החברתי וההתנהגותי ואף את יכולותיו בתחום השכלי. אבחון רגשי נותן את התמונה המלאה לגבי הפוטנציאל הקוגניטיבי של הנבדק, תוך שימוש במספר מבחנים המחולקים לסוגים שונים.

מתי צריך אבחון רגשי?

 כשיש קושי להסתגל לסביבה חדשה גם כשהיא הופכת לשגרה.
בעיות חברתיות וקשיי שילוב עם קבוצת השווים.
בעיות התנהגות, הפרעות, אלימות וכדו'..

קשיים רגשיים, נטייה למתח, דיכאון או חרדות.

קשיים לימודיים, לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.

קשיי שפה ותקשורת, כולל ביטוי של רגשות ומחשבות.

ביטחון עצמי נמוך וחוסר מסוגלות עצמית.

יש להדגיש שלא רק בעיות מתמשכות מעלות את הצורך באבחון רגשי, אלא גם אירועים נקודתיים שהיוו נקודת מפנה שלילית, כמו למשל התמודדות עם מחלה קשה, עם מוות, עם פרידה או כל משבר אחר.

אבחון רגשי למבוגרים

אצל מבוגרים, האבחון הרגשי רלוונטי כאשר חל שינוי מהותי בצורת החשיבה או הרגש, למשל בעקבות משבר בחיים, שחיקה נורמטיבית ואפילו זקנה.

בנוסף, קשיים רגשיים יכולים להיות עקב לחצים בעבודה, עומס ומתח מבחינה זוגית או משפחתית וגם עקב מחלה, תאונות וכו'.

אבחון רגשי למבוגרים מתמקד ביכולות הקוגניטיביות כמו הזיכרון, התקשורת השפתית, עיבוד המידע ורמת האינטליגנציה וכן בודק מנגנונים רגשיים וחברתיים תואמים לגילם.

אבחון רגשי לילדים

אצל ילדים, אבחון רגשי יכול להוות שלב בסולם לקראת העלייה לכיתה א', למשל כאשר מעוניינים לבדוק את המוכנות והבשלות הרגשית של הילד למסגרת לימודית.
זה תקף גם במקרים שבהם שוקלים הקפצת כיתה
.
מנגד, במקרים של קשיים לימודיים או חשד להפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, האבחון הרגשי מצביע על היכולות השכליות של הילד והפוטנציאל האינטליגנטי שלו, כך שניתן לבחון התאמת מסגרת ייחודית עבורו.

קרדיט – המאמר לקוח מהמדריך הישראלי לטיפול רגשי.

אבחון קשב וריכוז

מהי הפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות או בקיצור הפרעת קשב (מוכרת כ-ADHD, ראשי תיבות באנגלית של Attention deficit hyperactivity disorder) היא הפרעה נוירו התפתחותית‏ שבאה לידי ביטוי בקושי ביכולת לעבד, למיין, ולהתמקד בגירויים המתאימים והרצויים ביותר מתוך כלל הגירויים התחושתיים בזמן נתון.

אבחון מוקסו לקשב וריכוז.

מה זה מבחן מוקסו?

מבחן מוקסו (MOXO) הוא מבחן
שפותח ע"י חברת נוירוטק הישראלית ועוזר לאבחן הפרעת קשב וריכוז.

המבחן, הוא כלי מדעי ואובייקטיבי אשר מודד תפקודי קשב , תזמון ,
אימפולסיביות והיפראקטיביות באופן מידי.

המבחן מאפשר התמודדות עם מסיחים ומדמה את הסביבה היומיומית בה מתנהלים
הנבדקים ובכך מסייע למפות באופן מיטבי ויעיל את יכולות הקשב
.

המבחן בודק: האם הנבדק סובל מקשיי קשב וריכוז 
ובאיזו חומרה
.

המדדים השונים הנבדקים במבחן מוקסו:

קשב

תזמון

אימפולסיביות

היפראקטיביות

על מה מצביעות תוצאות מבחן מוקסו?

 המבחן נערך באמצעות מחשב,  עם תוכנה מיוחדת שפותחה ע"י חברת נוירוטק הישראלית. 
במבחן זה ניתן להשוות בין תוצאות הנבדק לתוצאות של נבדקים אחרים בני גילו.

תוצאות המבחן מצביעות על חריגות במדדי הקשב ביחס לנורמה ובכך יכולות
להצביע על קושי בהפניית קשב וריכוז
.

האם מבחן מוקסו מספיק לאבחון הפרעת קשב?

מבדקי הקשב, אינם יכולים לספק אבחנה רפואית בדבר קיומה או העדר קיומה של הפרעת קשב,
אך מבחן זה מספק אינדקציה והמלצה  אשר תסייע לנוירולוג או למומחה הרפואי לדייק
באבחנתו.

 המבחן מתאים לגילאים צעירים מכיתה ג עד יב' ולגילאים בוגרים מגיל 18

ומעלה  אשר יש חשש לגבי המצאותה של הפרעת קשב.

חשוב לציין, שבכדי להגיע להחלטה בדבר קיומה או אי-קיומה של הפרעת קשב
וריכוז יש לקבל אבחנה מובהקת , מפסיכיאטר או נוירולוג בעקבות המלצת האבחון
.
שכן, הרשאה זו נקבעת על פי אמות המידה שפורסמו ע"י משרד הבריאות (ראו חוזר מנכ"ל 2010/40).

אבחונים חברתיים לנוער

אבחונים חברתיים –

אבחונים אלו מתבססים על אבחוני מערכת חמ"ד של יוסף ואירית גלנץ.

אבחונים אלו בודקים מדדים שונים המסייעים באיתור בעיות חברתיות.

הראשון שבהם הוא, מדידת חרדה חברתית והשני הוא בדיקה של שאלון סוציומטרי שמטרתו להעריך התמודדות במצבים חברתיים שונים.

אבחונים אלו בודקים ומגדירים את מצבו החברתי של הנבדק ביחס לנורמה

 ובאמצעות כך ,לנסות ולתת מענה במידה ויעלו קשיים המצריכים טיפול.

האבחונים נעשים באופן קבוצתי וכן באופן פרטי.

למי מיועד האבחון?

לבתי ספר אשר רוצים לדעת מה המצב החברתי.
להורים ואנשי מקצוע הרוצים לסייע לתלמיד או תלמידה לזהות את הקשיים החברתיים ולהמליץ על טיפול נכון.

אבחון בשלות ומוכנות

אבחון בשלות ומוכנות לכיתה א'

באבחון זה ניתן לענות על השאלה האם הילד/ה בשלים ומוכנים לעלות לכיתה א' או שניתנת המלצה להשאירם שנה נוספת בגן.

באבחון זה נבדקות היכולות הקוגנטיביות, הרגשיות, המוטוריות החברתיות וההתנהגותיות של הילד/ה, כמובן תוך התחשבות בנתונים מההורים והגננות.

תפריט נגישות